ביוולירודיןלהזרקה

חוזק 250 מג/בקבוקון

סִימָן:ביוולירודיןמיועד לשימוש כנוגדי קרישה בקרב חולים העוברים התערבות כלילית פרוקיתית (PCI).

יישום קליני: הוא משמש להזרקה תוך ורידית וטפטוף תוך ורידי.

אינדיקציות ושימוש

1.1 angioplasty כלילית תרגום תרגום (PTCA)

Bivalirudin להזרקה מיועד לשימוש כנוגד קרישה בקרב חולים עם תעוקת לב לא יציבה העוברים אנגיופלסטיה כלילית תרגום תרגום (PTCA).

1.2 התערבות כלילית percutaneous (PCI)

Bivalirudin להזרקה עם שימוש זמני במעכב Glycoprotein IIB/IIIA (GPI) כמפורט ב

ניסוי החלפה-2 מיועד לשימוש כנוגד קרישה בקרב חולים העוברים התערבות כלילית פרו-קורנית (PCI).

Bivalirudin לצורך הזרקה מיועד לחולים עם תרומבוציטופניה הנגרמת על ידי הפרין או בסיכון להפרין (HIT) או תסמונת טרומבוציטופניה ותסמונת טרומבוזיס (HITTS) שעוברים PCI.

1.3 אותנו עם אספירין

Bivalirudin לצורך הזרקה באינדיקציות אלה מיועד לשימוש עם אספירין ונחקר רק בחולים שקיבלו אספירין במקביל.

1.4 הגבלת השימוש

הבטיחות והיעילות של Bivalirudin לצורך הזרקה לא נקבעו בחולים עם תסמונות כליליות חריפות שאינן עוברות PTCA או PCI.

2 מינון ומינהל

2.1 מינון מומלץ

Bivalirudin להזרקה מיועד למתן תוך ורידי בלבד.

ביוולירודין להזרקה מיועד לשימוש עם אספירין (300 עד 325 מ"ג מדי יום) ונחקר רק בחולים שקיבלו אספירין במקביל.

לחולים שאינם פגעו/HITTS

המינון המומלץ של Bivalirudin להזרקה הוא מינון בולוס תוך ורידי (IV) של 0.75 מ"ג/ק"ג, ואחריו מיד עירוי של 1.75 מ"ג/ק"ג/שעה למשך נוהל PCI/PTCA. חמש דקות לאחר ניתנת מינון הבולוס, יש לבצע זמן קרישה מופעל (ACT) ויש לתת בולוס נוסף של 0.3 מ"ג/ק"ג במידת הצורך.

יש לקחת בחשבון את ניהול ה- GPI במקרה כי כל אחד מהתנאים המופיעים בתיאור הניסוי הקליני של החלפת -2.

לחולים שפגעו/כובעים

המינון המומלץ של Bivalirudin לצורך הזרקה בחולים עם HIT/Hits העוברים PCI הוא בולוס IV של 0.75 מ"ג/ק"ג. אחריו יש עירוי רציף בקצב של 1.75 מ"ג/ק"ג/שעה למשך זמן ההליך.

לטיפול שוטף לאחר הליך

ביוולירודין לעירוי הזרקה עשוי להמשיך בעקבות PCI/PTCA למשך עד 4 שעות לאחר הליך לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

בחולים עם אוטם שריר הלב של הגובה ST (STEMI) המשך של ביווארודין לעירוי הזרקה בשיעור של 1.75 מ"ג/ק"ג/שעה בעקבות PCI/PTCA יש לשקול עד 4 שעות לאחר הפרעה כדי להפחית את הסיכון לפקקת סטנט.

לאחר ארבע שעות, ניתן ליזום עירוי IV נוסף של ביוולירודין להזרקה בשיעור של 0.2 מ"ג/ק"ג/שעה (עירוי בריבית נמוכה), עד 20 שעות, במידת הצורך.

2.2 מינון בליקוי כליות

אין צורך בהפחתה במינון הבולוס בשום מידה של ליקוי בכליות. יתכן שיהיה צורך לצמצם את מינון העירוי של ביו -ביוורודין לצורך הזרקה, ומצב נוגד קרישה מנוטר בחולים עם לקות כליות. חולים עם ליקוי בכליות בינוני (30 עד 59 מ"ל/דקה) צריכים לקבל עירוי של 1.75 מ"ג/ק"ג/שעה. אם פינוי הקריאטינין הוא פחות מ -30 מ"ל/דקה, יש לקחת בחשבון הפחתה של קצב העירוי ל- 1 מ"ג/ק"ג/שעה. אם חולה נמצא בהמודיאליזה, יש להפחית את קצב העירוי ל 0.25 מ"ג/ק"ג/שעה.

2.3 הוראות לניהול

ביוולירודין להזרקה מיועד להזריקת בולוס תוך ורידית ולחליטה מתמשכת לאחר שחזור ודילול. לכל בקבוקון 250 מ"ג, הוסף 5 מ"ל מים סטריליים להזריקה, USP. מערבבים בעדינות עד שכל החומר מתמוסס. בשלב הבא, לסגת ולהשליך 5 מ"ל משקית עירוי של 50 מ"ל המכילה 5% דקסטרוז במים או 0.9% נתרן כלוריד לצורך הזרקה. ואז הוסף את תוכן הבקבוקון המשוחזר לשקית העירוי המכילה 5% דקסטרוז במים או 0.9% נתרן כלוריד לצורך הזרקה כדי להניב ריכוז סופי של 5 מ"ג/מ"ל (למשל, 1 בקבוקון ב 50 מ"ל; 2 בקבוקונים ב 100 מ"ל; 5 בקבוקונים ב -250 מ"ל). המינון שיש למתאם מותאם לפי משקל המטופל (ראה טבלה 1).

אם משתמשים בעירוי בקצב נמוך לאחר העירוי הראשוני, יש להכין שקית ריכוז נמוכה יותר. על מנת להכין ריכוז נמוך יותר זה, לשחזר את בקבוקון 250 מ"ג עם 5 מ"ל מים סטריליים להזריקה, USP. מערבבים בעדינות עד שכל החומר מתמוסס. בשלב הבא, לסגת ולהשליך 5 מ"ל משקית עירוי של 500 מ"ל המכילה 5% דקסטרוז במים או 0.9% נתרן כלוריד לצורך הזרקה. לאחר מכן הוסף את תוכן הבקבוקון המשוחזר לשקית העירוי המכילה 5% דקסטרוז במים או 0.9% נתרן כלוריד לצורך הזרקה כדי להניב ריכוז סופי של 0.5 מ"ג/מ"ל. יש לבחור את קצב העירוי שיועבר מהעמודה הימנית בטבלה 1.